Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חֲשַׁשׁ I ש"ז, — עשב יבש דק, trock. Gras; herbe sèche; dry grass: לכן כאכל קש לשון אש וַחֲשַׁשׁ1כבר דמה ריב"ג מלה זו להמלה חשׁישׁ حشيش בערב' במשמ' עשב יבש. להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה (ישע' ה כד). תהרו חֲשַׁשׁ תלדו קש (שם לג יא). — ומ"ר °חֲשָׁשִׁים: ואין יתרון לחזק התרנים ואין חמדה לתחבולת ישישים, ונחשבו לקוץ תרני ארזים ונהפכו לקנים הברושים, ונטל חול בגבהים כתבן וברזלי אבנים כחששים (ר"י הלוי, התרדוף נערות). — ואמר הפיטן: חשמלי מרכבה, חֲשָׁשָׁם לא כבה, חשים בלי עכבה, חרדים ומזיעים (יוצ' שחוה"מ סכות, ירוצצו).