Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חֲרָטָה *, ש"נ, מ"ר חֲרָטוֹת, — שה"פ מן הפעל הקודם: פותחין (למי שנדר) בחרטה (נדר' כב:). בעל נעשה שליח לחרטת אשתו (נשם ח:). — ומ"ר: התעוררו חזרותי וחרטותי והענין שהייתי חושב לאבדך ולהשחיתך וכאשר הסכמתי על זה המו רחומי וחזרתי בי ממחשבתי עליך (השרש' לריב"ג, שרש נחם). — ואמר החכם: כשתירא מן החרטה אמור לא קודם הן (מבח' הפנינ', הצדק). ואמר שים החרטה מדתך תגיע אל השמחה באחריתך (שם 66). מי שזרע השנאה יקצר החרטות (מעל' המדות, אהב' האל).
*חזר בו. — *מלךְ, *נמלךְ. — נִחֵם. — שׁב בתשׁובה. — *תהה.