Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חֲלַקְלְקָּה 2משק' פְּעַלְעַל, אדמדם, ירקרק, מן חָלָק., ש"נ, מ"ר חֲלַקְלַקּוֹת, — א) מקום חלקלק, שאדם מחליק עליו ונופל, schlüpferige Stelle; place glissante; slippery place: לכן יהיה דרכם להם כַּחֲלַקְלַקּוֹת באפלה ידחו ונפלו בה (ירמ' כג יב). יהי דרכם חשך וַחֲלַקְלַקּוֹת ומלאך יי' רדפם (תהל' לה ו). — ב) בהשאלה, דברים חֲלָקִים, פתוי, רמאות: ובא בשלוה והחזיק מלכות בַּחֲלַקְלַקּוֹת (דני' יא כא). ונלוו עליהם רבים בַּחֲלַקְלַקּוֹת (שם לד).