Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חֲבִיטָה °, ש"נ, — שה"פ מן חבט: כנפילת החומה הנשגבה שישברו אבנים בנפילתה מפני שנחבטה חביטה רבה מפני גבהותה (רד"ק ישע' ל יג). ופי' כנוקף זית כחביטת עץ זיתים כשאדם חובט ונוקף אותו ישארו מעט זיתים שלא יפלו בחביטתו אחת הנה ואחת הנה (שם כד יג). חליצה רקיקה וחביטת המנעל בקרקע (אמר' טהור', העתים ג). הריחים קשים לכותל שמנידים את הקרקע בגלגול חביטתן (רע"ב ב"ב ב י).