Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
זוֹט *1לא נתברר מקורו אם הוא עברי או שאול, ועי' הערה לקמן., ש"ז, כנ' זוֹטוֹ, – א) תחתית החרם שצדים בו דגים, עשוי כעין כיס ושם יורדים הדגים שנכנסו אל הרשת, Beutel (d. Netzes); culaignon; bag (of a net): החרם טמא מפני זוטו2כך בערוך. וברוב הנוסחא' וגם במשנ' עם גוף פרוש הערבי של הרמב"ם הזוטו. וגרסה זו הובאה בערוך במשנה שם כח ט. ורה"ג הביא שתי גרסאות הזומן והזוטן, ואמר: הזוטן איכא דאמרי הזומן ארעיתו ותחתיתו של מצודה ושל חרם. והנה שנויי הגרסות נותנים מקום לחשוד שאין מלה זו עברית ואולי גם לא שמית, וקצת מעיד על זה גם הצורה זוטו, ולא זוט. אך עד כה לא נמצא מקורו. כלים כג ה. העושה בגד מן החרם טהור ומזוטו טמא שם כח ט. –ב) קרקעית הים ששם נשארים הדברים שנפלו לתוכו: המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הגייס ומן הנהר ומזוטו של ים ע"ז מג.. בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר ב"מ כא:. זו בבל שהיא זוטו של עולם ירוש' ברכ' ד ז:. והנמשל באלה דרך כלל לתוצאות המות המקרית אין תכלית לרבויים מקצרים החיים הטבעיים אולם שהשטפה בזוטו של ים הם מחמדי העולם שישקיעוה בהתגנות ר' קלוני', אבן בחן פ.. – ובהרחבה, תחתית ההר וכדומה: מה חרמון3י"א כי חרמון זה כמו חֵרֶם. זה כל טובו נתון בזוטו כך כהונה מיעקב לויה מיעקב מלכות מיעקב מד"ר שה"ש, אתי מלבנון.