Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
זֻלּוּת זֻלֻּת, זולות, ש"נ, — סגולת מה שהוא נבזה ושפל, Gemeinheit; bassesse; baseness: סביב רשעים יתהלכון כרם זֻלֻּת1כך ברוב הספרים, ובקצת ספרים זלּוּת, ולפי תרגום השבעים היתה במקום הזה איזו מלה אחרת. עכ"פ אין ספק כי הנוסחה משובשה, והמלה זלוּת לא היתה בודאי בלשון כלל, אך כבר השתמשו בה הרבה הסופרים בכל הדורות. לבני אדם (תהל' יב ט). — ומצוי בספרות במשמעה זו: ואין בהם מעלות מדות ולא מעלות שכליות וכל עניניהם נוטים אל הכפירה ואל הזולות ויוצאים מכלל מין האנושי (תגמ' הנפ' ב ג). כי הייתי זוללה לשון זול כלומר כי הייתי זולות לבני אדם (פי' איכ' לר"י קרא). גש הלאה רם זֻלות חרפת הארץ (יל"ג, משל' א כג). — וכמו זול: ובענין הזולות והיוקר יראה דלא משערינן בסחורות (מעשה חייא יז).