Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
זָקַר *, פ"י, — כמו זָרַק: והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו זוקרו1גרס' הערוך, וכן בכ"י. ובנוסח' זורקו. בבת ראש (יומ' סז:).
— נִפע', *נִזְקַר: למקום שרובו הוא נזקר 2ס"א נזדקר. (ערוב' נב:). כשהוא נותן קולו בנעימה מכניס גודלו לתוך פיו ומניח אצבעו בין הנימין עד שהיו אחיו הכהנים נזקרים בבת ראש לאחוריהם (יומ' לח:). — ואמר הפיטן: ידֹדון ידֹדון בחיל נִזְקָרִים אומרים קדוש (יוצר יוה"כ, אלי שחק).
— נִתפ', *נִזְדַּקֵּר: כדי שלא יזדקר הגדי בבת אחת (ערוב' טז.). שנפרצה בה פרצה כדי שיזדקר בה גדי בבת ראש (סוכ' יד:). — ובהשאלה: ואל ישלוט שטן לא במעשה ידיו ולא במעשה ידינו ואל יזדקר3כך בנוסח', וגרס' הרי"ף והרא"ש יזדקק, וכן בטוש"ע. לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה (ברכ' מו.). ורז"ל שלא בושו לומר שטעות נזדקר בפניהם לפעמים (שאיל' יעבץ א לג). — ובפרט °קפץ או נפל באופן שיהיו הרגלים למעלה והראש למטה, purzeln; culbuter; tumble: שנזדקרה בו וכו' כיון שהגביה רגליה למעלה וראשה למטה (ארח' חיים, נדה ב).