זָלַח — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

זָלַח

זָלַח *, — א) פ"ע, זָלַח השדה וכיוצא בזה, נמלא מים: פועלין (שהלכו) לנכש ומצאו שדהו זלחה נותן להם שכר הליכה וחזירה (ירוש' ב"מ ו י ד).  — ב) יוצא, מרעיף ומניף בשמים וכדומה: רוח צפון ורוח דרום מכבדות וזולחות1בנוסח' זוחלות. וכן בילקוט שה"ש תתקפח. אך אין כאן מקום להפעל זחל ודבר ברור הוא שצ"ל וזולחות במקום זוחלות, וכבר הגיהו כך החכמים. כל בוסמני גן עדן ונותנים ריחם (מד"ר במד' יג).

— פִע', *זִלַּח, — שפך או זרק מים על הארץ כדי להרביץ את האדמה וכדומה,  ausgiessen, sprengen; verser, arosser; to shed, sprinkle: אין מזלחין את הבית בכל מיני זלחין (תוספתא שבת יז ג).  מותר המת בונין לו נפש על קברו או יזלח לו זלח בפני מטתו (שם שקל' א יב). — ואמר הפיטן: כליות מתפלחים, לחצים משתלחים, ועיניהם מְזַלְּחִים, כמים המוגרים (סליח' מוס' יוה"כ, אלהי העברים).

— פֻע', °זֻלַּח, — שזלחו אותו: אם יזולח על אבר ברי יעורר עקיצה (קאנון, לוח הסמים, חנדקוקאי).

Ben-Yehuda Abbreviations