Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
זַנְגָּבִיל * 1משקל אַלְגָּבִישׁ. ואמרו חכמי הלשונות כי מקור שם זה בלשון סנסקרית צרינגאבירא, מורכב מן צרינגא קרן, ומן בירא גוף, גוף של קרן, מפני קצת דמיון לקרן. בפרס' זַנְגַבִיל, וכן בסור', וכן בערב' זַנְגַ'בִיל زنجبيل. בצורה ארמ' זנגבילא: כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור (יומ' פא:). כל מילי דמעלי להאי קשה להאי ודקשה להאי מעלי להאי בר מזנגבילא רטיבי ופילפלי אריכתא (פסח' מב:)., זַנְגְּבִיל, ש"ז, — עקר צמח יצמח בארצות החמות חריף הטעם ומשמש כתבלים וגם לרפואה, Ingwer; gingembre; ginger: הפלפלין והזנגביל בזמן שהן רטובין מברך עליהם בורא פרי האדמה (רמב"ם ברכ' ח ז). הכוסס פלפלין וזנגביל יבש וכיוצא בהן פטור אבל זנגביל רטוב חייב (הוא, שבית' עשור ב ז). ישים עליהם (על הצדעים) תחבושת מזנגביל ומצטכי שחוקים ובלולים עם חלמון ביצה (מ' אלדבי, ש"א ד).