Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
זִמָּה I 1מן זמם עי"ש., ש"נ, מ"ר זִמּוֹת, — כמו זָמָם, מה שאדם זֹמֵם ומתכוין לעשות, לטובה ובפרט לרעה, Vorhaben; projet; purpose, design : ימי עברו זִמֹּתַי2פרשו רוב המפרשים במשמ' זמם ומחשבה אעפ"י שיש לפקפק בדבר. נתקו מורשי לבבי (איוב יז יא). וכלי כליו רעים הוא זִמּוֹת יעץ לחבל ענוים באמרי שקר (ישע' לב ז). זִמַּת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ (משלי כד ט). — ואמר בן סירא: (עזרתני) משפתי זמה וטפלי שקר וחצי לשון מרמה (ב"ס גני' נא ה). — ואמר הפיטן: שקר בהעידם יזממו בפרושים, תעשה למו כְּזִמּוֹתָם להאשים (יוצר ב שבוע', אמרי כזב).