Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
וֶשֶׁט * 1לא נתברר מקור שם זה. יש סוברים שנגזר מן שרש ישט, עי"ש, אך זו השערה דחוקה. ש"ז, מ"ר וְשָׁטִים, — א) השפופרת הבשרית שבגרון שדרך בה יורד המזון אל הריאה, Spesiseröhre, oesophage; =gus: שחט את הוושט ופסק את הגרגרת או שחט את הגרגרת ופסק את הוושט (חול' ב ד). כליות יועצות לב מבין לשון מחתך פה גומר ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל קנה מוציא קול (חול' ב ד). שני עורות יש לו לוושט חיצון אדום ופנימי לבן (חול' ב ד). טפח בוושט סמוך לכרס זו היא כרס הפנימית (חול' ב ד). תורבץ הוושט (חול' ב ד). עשרה דברים משמשין את הנפש הושט למזון והקנה לקול וכבד לחימה והריאה לשתיה (חול' ב ד). מקום השחיטה בושט (חול' ב ד). — ובכנ': אמר רבא ושטו נקוב אמו טמאה ושטו אטום אמו טהורה (חול' ב ד). — ומ"ר: וששאלת אם נמצא שתי גרגרות או שני ושטים דבר שאינו שאלת (חול' ב ד). — ב) נקב עגול בחלקי הספינה, בתֹרן וכדומה, שמכניסים בו בכח ובדחק גדול חבל עב יותר ממלוא הנקב, ואוצה על החבל בדחק: אמר רבי חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף כציפורי בפי הוושט 2פרש הערוך: כאדם שרוצה להוציא חבל שיש בו קשר בחור של תורן ויש בו טורח גדול. ע"כ. וכן רש"י כאן: כחבל שיש בו קשר ויוצא בקושי מן התורן. ע"כ. וכן בברכות ח: ים אוקיינוס יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל ומחברין לוחי הספינה ע"י חבלים ועקלים שתוחבים בנקביו ותוקעין אותו בדוחק לפי שהם גסין כמדת הנקב. ע"כ. ואעפ"י שיש מקום לפקפק בפרוש זה, מ"מ במשמ' זו של המלה ושט דיה הסכמת שני רבי לשוננו שנקבלה באוצר הלשון. רבי יוחנן אמר כפטורי בפי וושט (חול' ב ד).