Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
הוּץ *, ש"ז, מ"ר הוּצִים, — העלים של חריות הדקל, שיש להם כעין קוץ בקציהם: (המוציא) הוצין כדי לעשות אוזן לכפיפה מצרית (תוספתא שבת ח י). כלכלה משיחפה הפירות שבה בעלים ובהוצין וכיוצא בהן (רמב"ם מעשר ג י). וכן כלי חלף והוצים וכיוצא בהן מכפיפות שדורכין בהן יין (הוא, מאכל אסור' יא כג). — ומשל בפי הבריות: עם ההוץ1גוף המשל בארמית: בהדי הוצא לקי כרבא (ב"ק צב.). ועי' כרב. ילקה הכרב, לאמר עם הרע ילקה גם הטוב.