Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
הַשְׁלָכָה *, ש"נ, – שה"פ מן השליך: שלש על שלש שהשליכו באשפות טהורה החזירה טמאה לעולם השלכתה מטהרתה וחזרתה מטמאתה (כלים כז יב). והשליך אותה וכו' אותה בהשלכה ולא עולת בהמה בהשלכה (ספרא ויקר', נדבה ז ט). השלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת (יומ' מב:). ולא בהשלכה שהשליכוהו בבור (תנחומא ויגש ז). כלומר השלכה והרחקה (רד"ק, שרש פלט). לא מאסם ולא השליכם מיאוס עולם והשלכה נצחית לכלותם ולהפר בריתו אתם (חזוק אמונ' לר"י ב"ר אבר' א פ). – ואמר הפיטן: ויחמוס וינצץ זירה, וירא הַשְׁלָכַת גזרה, ואימה נופלת עליו כבזרה (קינ' לת"ב, איכה את). – ובהשאלה: כלות הנפש אל האלהים וכניעתה לפניו עם רוממותה לבוראה ושכחה והודאתה לשמו והשלכת כל יהביה עליו (חו"ה, חשבון הנפש ג).