Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
הַשְׁכָּמָה *, ש"נ, – שה"פ מן הִשְׁכִּים, א) עצם שה"פ, קימה והליכה למקום בבקר השכם: גדולה הכנסת אורחים כהשכמת בית המדרש (שבת קכז.). – ב) בְּהַשְׁכָּמָה, בבקר הַשְׁכֵּם: וכל השחתה שהיו עושין בהשכמה היו עושין אותה (ירוש' שקל' א מה ד). משה בהשכמה עלה (אל הר סיני) ובהשכמה ירד (שבת פו.). והיו הנוגשים הולכים לבתי השוטרים בהשכמה להוציאן למלאכתן בקריאת הגבר (מד"ר שמות א). אמר לו הקב"ה (למשה) לך אצלו בהשכמה עד שלא יצא מביתו (שם יב). – ואמר הפיטן: גשנו גדולים וקטנים בְּהַשְׁכָּמָה, גועים ותוהים על הרעה לנחמה (סליח' שחר' יוה"כ, אנא). – ומ"ר הַשְׁכָּמוֹת, במשמ' בקר: אם תשתין ט' השכמות בעקבך לא ישלטו בך כשפים (מ' אלדבי, ש"א ד).