Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
הַקָּשָׁה *, הַקָּשָׁה, ש"נ, – שה"פ מן הִקִּיש, נקש, נגיעה חזקה והכאה זה בזה: הקשת זרועותיו דבעל אוב הוי מעשה (סנה' סה.). כגון ההקשה שמקיש הזב (ר"ח ב"ק יז:). אבל הקשת זוג ע"ג החרס והנחת סנדל של בהמה ברגלו כשבורח מן הקרב הוי מעין מלאכה ראשונה (תוספ' שבת נט.).