Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
הַטְעָאִי °, ת"ז, לנק' -אִית, מ"ר הַטְעָאִיִים, -אִיּוֹת, — מטבע ההטעאה: למען נוכל להשמר ממה שבכל אחד מההטעאות או להוכיח בהם המנגד ההצעה ההטעאיית כשנלך מחלקים מה או מרובם אל הכלל וכו' ואם על המעט והוא מכחישו בכלל עוד ההצעה היא הטעאיית (נופ' צופ', מסיר ליאון ב י). ראוי שתדע שאופני ההקשות ההטעאיות הם שנים (שם). — ובמשמ' בעל הטעאה: אמנם אלישע בן אבויה היה הטעאיי וטעה או הוטעה במאמריו ושקריו אשר הוליד (דרך אמונה, ביבאגו ש ג). והמין החמשי הוא אשר יעשוהו ההטעאיים מהמשוררים (באור ס' השיר' לאריסט', לאזינו כ).