Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
הֵלֶךְ , ש"ז, — א) מי שהֹלֵךְ בדרך, אוֹרֵחַ, Reisender, Gast; voyageur, hôte; traveller, guest: ויבא הֵלֶךְ1משקל נֵפֶל (Barth, NB, § 118). לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו (ש"ב יב ד). — °ובדמיון יצר הרע: דימה את יצר הרע תחלה להלך שעובר לדרכו (רש"י ש"ב יב ד). — ב) נזילה, Fluss; écoulement; flowing: ויבא העם אל היער והנה הֵלֶךְ2יש מנקדים הֹלֵךְ במקום הֵלֶךְ, ויש משבשים המקרא לגמרה וקוראים והנה הָלַךְ דבֹרוֹ, ועי' יער. דבש (ש"א יד כו). — ואמר המשורר בהשתמשו במלה זו בשתי משמעותיה: צביה אט עלי תושב ואל נא תרצחי הֵלֶךְ, בשדים כמו חצים בפיהם מדבש הֵלֶךְ (רמב"ע, תרשיש ד). — ג) אופן ההליכה של האדם: איזה הֵלֶךְ מכוער לו! — נהוג בדבור ההמוני.