Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
הִלְקֵט I * 1פרשו בגמ' (שבת קנו.) בפרוש מלשון לקיטה, שאמרו שם: ודלא לקיט בלישניה מהלקיטין ליה. ע"כ. והנה היה הדין נותן לאמר בעבר' מלקיטים, אך נשארה ההא נראה ויוצאת בהברה מפני שנתיחד לפעל מיוחד בפני עצמו., פ"י, — הִלְקֵט את העוף, הכריח אותו שילקט בלשונו, במקורו, ובהרחבה הכניס אֹכל לתוך מקורו: ואין ממרים את העגלים אבל מלעיטין ומהלקטין לתרנגולין (שבת כד ג). מהלקטין לאווזין ולתרנגולין וליונה הרדסייאות ונותן להם מים (תוספתא שם יח ד).