Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
הִיג *1בערב' חַאג' خاج, לפי דעת פליש' מן חיג' حيج בערב', הקיף וסגר, מפני שמשתמשים בקוץ זה לסיגים, ויגדל בסוריה (בוסת נבאת סוריה ופלשתין, סי' מג). וכך עמנ' לו (104 § .Pfln). בארמ' היגא, היגתא. בסור' חגא, חגתא. —, ש"ז, מ"ר הִיגִים, — מין ממיני הקוצים, והוא מאכל לעגלים, Alhagi Camelorum (Poss: שנה עלתה ושנה נפקה ולא היו עולין לפעמי רגלים והיו הדרכים מעלין היגין2וכן בכ"י מ' בערוב' לד: היגין במקום הגין שבנוסח', ואגין שבירוש' כלא' ל. והאגא שבתוספתא שבי' ה. ובארמ' היגי (ב"ק קיט:). דגדיר ליה בהיזמי והיגי (ע"ז מז: כ"י מ, ובנוסח' הינגי). (מד"ר איכ', פתיח' רבי נחמן), מסככין בהיזמין ובהיגין אביי אמר בהיזמין מסככין בהיגין ולא מסככין (הלכ' פסוק' לר' יהוד' גאון, הלכ סוכ'). היגים וקוצים (ילקוט ישע' שב). — ועי' *אָגֶה.