Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
דָּפָה פ"י, עב' דָּפִיתִי, עת' אֶדְפֶּה, יִדְפֶּה, כנ' יִדְפֶּנּוּ, — דָּפָה את פלוני, גִּנָּה אותו, נתן בו דֹפִי, tadeln; blâmer; to censure: פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו1הנקוד יִדְּפֶנּוּ, דלת דגושה ופה רפויה, ולכן החליטוה רוב המפרשים לעתיד מן נדף, ובקצת כ"י יהדפנו, ובקצתם ירדפנו (.K), אך לפי הכתיב אפשר לפרשו בלשון דפי, והוא יותר נאה לפי הענין. לא איש (איוב לב יג).
— פִע', °דִּפָּה, — דִּפָּה את פלוני, כמו הקל, השתמשו בו מחברי הקראים: כי הם יכולים עליך להאבידך בשמעם קללתם וכו' שאתה מדפה אותם (יהודה הדסי, האשכול רנא). גודל חכמתם זו היה לדפות לשם ה' ולמלאכיו ונביאיו (שם שסב).