דָּלִית — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

דָּלִית

דָּלִית 1בערב' דַאלִיַה دَالِيَة, אך זו מלה שאולה מעברית וארמית., ש"נ, מ"ר דָּלִיּוֹת, — זמורת אילן בפרט ארוך ודק שאפשר להדלותו, Zweig, Ranke; cep, branche; bough: זית רענן יפה פרי תאר קרא יי' שמך לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דָּלִיּוֹתָיו (ירמ' יא יו). — ושל הגפן: והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו וְדָלִיּוֹתָיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה (יחזק' יז ז). והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דָּלִיּוֹתָיו תשכנה (שם כג). בסעפתיו (של הארז) קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים וייף בגדלו בארך דָּלִיּוֹתָיו כי היה שרשו אל מים רבים (שם לא ו-ז). — ואמר המליץ: יש אשר רוחי מרחפת על הר הזיתים ויתלונן בצל דליות הזית הרענן אשר חקוקים בו שמותינו (א' מפו, אה"צ טו). — והתיחד בפרט *לזמורת הגפן המודלה: הפאה ניתנת במחובר לקרקע בדלית ובדקל בעה"ב מוריד ומחלק לעניים (פאה ד א). יצאו הדלית והדקל שאין הקטן מושל בהם כגדול (ספרא קדוש' כב). אין מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות ומן הכרמים העבודים (מנח' ח ו). אוכלין בענבים עד שיכלו דליות שבאשכול (תוספתא שבי' ז יה). — וגם של ערבה וכדומה: וערבי נחל שתים ושתי דליות אחת שאינה קטומה וכו' (ירוש' סוכ' ג נג ג).

Ben-Yehuda Abbreviations