Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
דָּחַס °, פ"י, — הציג רגלו על הארץ בכח1בארמ': צריך למדחסיה לכרעיה (יבמ' קג.).: ומשמטת (היבמה) את המנעל מרגלו ובזה ג"כ לא יסייע היבם כלל אלא שיעמוד סמוך לכתל וידחוס רגלו יפה בקרקע והכל מעומד כמו שאמרנו (ספ' החינוך, תקצט).
— הִפע', °הִדְחִיס, — כמו קל: ויעמוד היבם אצל עמוד וידחיס רגלו בארץ (ספ' החינוך, תקצט).
— פִע', °דִּחֵס, מְדָחֵס: ואם לא יוכל לחלוץ מעומד יחלוץ מיושב וידחס (שו"ת דר"י מינץ כג). כי בודאי אחר שמניח כפות רגליו על הארץ שפיר מדחס רגליו (שם).