Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
דָּהַב I *1לפי דעת רוב המפרשים מן השם דהב בארמ' במשמ' זהב, וזה דחוק. ואמר מנחם: פתרונו לפי עניינו ענין נוגש. וריב"ג: גבית הזהב., קל אינו נהוג.
— הפע', הִדְהִיב, — נגש וגבה ממון בלחץ שלחץ: ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נוגש שבתה מַדְהֵבָה 2במקור המודפס הפניה להערת-שוליים שאינה מופיעה — הערת פב"י. (ישע' יד ד), ןעי' מַדְהֵבָה. — *והדהיב פניו של פלוני, גרם שיוריקו, מבושה או מפחד: ר' שמואל בר נחמן אמר מלכות שהיא מדהבת פניו של אדם בשעה שבא אצלה (מד"ר ויקר' יה).