Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
דַּנְדַּנָּה *, ש"נ, — מין צמח, הוא מאכל בהמה ועפ"י הדחק גם מאכל אדם: כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וכו' ואיזה זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה העולשין והכרישין והרגילה ונץ החלב (שביע' ז א). עיקר הלוף השוטה ועיקר הדנדנה והעקרבנין (שם ב). עלה הלוף שוטה והדנדנה יש שיש לו שביעית ואין לו ביעור (נדה נ"א:). — ועי' לוף.