Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
דִּחוּי *, ש"ז, — שה"פ מן א. דָּחָה, כמו דְּחִיָּיה: יש דחוי אצל מצות (סוכ' לג.). יש דחוי בדמים (קדוש' ז:). ולענין כיסוי אינו כן לפי שאין דיחוי במצות (זבח' עח.). כי התשמיש צריך שיהא בו דחוי השמאל (בעל הנפש לראב"ד כד:). יפסיד כל חובו בדיחוי כל שהוא (מרדכי שבת רמז). וכמו כן תנועת הבליעה ותנועת היציאה ר"ל תנועת דיחוי מותר היציאה (שער השמים ט). שאין לדחות הדבר דחוי עולמי כי אם דבר נעדר ממנו האפשרות על הגיעו הטוב השלמות (נופ' צופ', מסיר ליאון ב יג).