Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
גֹּחַ 1משקל אֹחַ., ש"ז, כנ' גֹּחִי, מ"ר גֹּחִים, — כמו גּוֹז, משענת, מבטח, Stütze; support: כי אתה גֹּחִי2יש לחשֹב כי גחי נשתבש מן גוזי עי' זה, הויו והזין נתאחדו ונהיו לחית. עכ"פ, לפי הכתיב, ולפי צורת המלה ולפי הענין, יתר יש לחשבו לשם. וכן דעת יוסף הלוי (REI 12, 154), ומפרשו מקום מנוחה. אך כל המפרשים הקדמונים והאחרונים אמרוהו בינוני פועל מן גוח, גיח, ועי' זה. מבטן מבטיחי על שדי אמי (תהל' כב י). — ואמר הפיטן: לפני גוחי אשפוך שיחי (סליח' ג עי"ת ישמעיני סלחתי). בכרעי עדיך גוחי ומחוללי בל תפן בעקוש געולי (סליח' שחר' יוה"כ, אנא ה'). קראתיך גוחי ודברתי שיחי (סליח' מוס' יוה"כ, אני הוא). שונאיהם בים דורסים, וכגת ראשימו רופסים, כי בגוחם היו חוסים (יוצר לפ' החדש, דרשתו מכל). בבינה עשתה, בְּגוֹחָה חסתה, שלוּש צום פצתה וצר בפלס כסתה (קרוב' לפורים, תמימים כרשו ארן).