Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
גָּהַק קל לא נהוג.
— פע', *גִּהֵק1בלשונות האחיות אין לפעל זה אח, ולא נתברר מקורו. ואולי שַהַק سَهَق בערב' שפרושו בלשון ההמונית פוקה., מגהק, — הוציא רוח בקול שאון מקיבתו, rülpsen; roter; to belch: ראיתי את רבי שגיהק2הערוך לעז רוטר"י. רש"י פרש וז"ל: פעמים שאדם מוציא מגופו לפיו נפיחה מתוך שובעה וריחה כריח המאכל שאכל, עכ"ל. ולעז ריטיי"ר, שהוא roter. ועוד פרוש אחר הביא רש"י שם וז"ל: ויש שדורשים גיהק נוטריקון גו הקים. וכן הביא כ"מ רמב"ם, תפלה ד יא בשם ר' מנוח: גו הקים כלומר שהקים ופשט גופו למעלה. וכן פרש ראב"ד האשכול הל' תפלה: פשט עצמותיו. אך בספרות משמש כפרוש א' של רש"י. ופיהק ונתעטש ברכ' כד.. מגהק ומפהק הרי זה מגסי הרוח שם:. גיהק ופיהק לרצונו ה"ז מגסי הרוח ר"י אלפסי, ברכ' סי' עו. מי שגיהק ופיהק ונתעטש רמב"ם תפלה ד יא.
— הִפע', °הִגְהֵק, — עשה שיגהק: ותעשה אחר זה הרפואות המגהיקות קאנון ג יג ב ז.