גָּדַף I — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

גָּדַף I

גָּדַף I ,  קל אינו נהוג.

— פִע׳, גִּדֵּף 1בערב' גַדַּפ עלי جٓدّٓف במשמעה זו. ויש מדמים לזה עוד הפעל קַַדַ'פ قٓذٓف, שמשמש במשמ' ידה בו אבן, ובהשאלה קללו וחרפו., פ״י, — בזה בדברי נאצה או במעשה, lästern; outrager; to revile: והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את ײ׳ הוא מְגַדֵּף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה (במדב׳ טו ל). כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני מקול מחרף וּמְגַדֵּף מפני אויב ומתנקם (תהל' מד יו-יז).  אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גִּדְּפוּ נערי מלך אשור אתי (מ"ב יט ו). את מי חרפת וְגִדַּפְתָּ ועל מי הרימות קול (שם כב).  שכשהיו המצרים רודפים אחרי ישראל היו מנאצים ומחרפים ומגדפים אבל ישראל מרוממים ומשבחים למי שהמלחמה שלו (מכי׳ בשלח ב א).  לפי שהיה מחרפם ומגדפם (סיסרא את ישראל) בנחיצה לכך מת מיתה גדופה (מד"ר במד' ד)

— פֻע׳, °גֻּדַּף, מגודף, — שגדפו אותו: לחיות חיים בזויים ומגודפים באבדת מלכותו (ר"י אברבנל, שופט' א).

Ben-Yehuda Abbreviations