Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
גָּדַד I 1בערבית גדּ جَدّ, קטע., פ"י, עת' יָגֹד, יָגוֹד, יִגְדֹּד, — א) חתך וקטע דבר מן דבר, abschneiden; couper de; cut off: פרה שקרניה וטלפיה שחורים יגוד פרה ב ב. עכו"ם שהתנדב קורה ושם כתוב עליה בודקין אותו אם אמר בדעת ישראל הפרשתיה יגוד2יש גורסים יגור בריש, מלשון גרר, כמו גרד. וכן ברגמ"ה. ובתוספתא מגי' ב הגרסה גורדין. אך ממה שנאמר וישתמש במותר נראה ברור כי העיקר כפרוש רגמ"ה ורש"י, שפרשו יקוץ, יחתוך את מקום השם. ולכן הגרסה הנכונה היא יגדוד. וישתמש במותר ערכ' ו.. גדד3במשנה עם גוף פרוש הערבי של הרמב"ם (הוצ' דרנב') גרר בריש במקום גדד בדלת. שתי לשונות לוכסן גדד שתי כרעים לוכסן כלים יח ה. — ב) חתך ולקט התמרים מאילן הדקל4גַדּ אלנח'ל, جَدّ النخل צרמה, ר"ל גד הדקל, קטף ולקט התמרים לשאן אלערב., — כמו בצר בענבים, ארה בתאנים ומסק בזיתים, pflücken (Datten); cueillir (les dattes); harvest (dates): התולש והבוצר והקוצר והמוסק והגודד והאורה כולן מלאכה אחת הן תוספתא שבת י יז. תני ר' חייא הקוצר הבוצר המוסק הגודד התולש והאורה כולהן משום קוצר ירוש' שם ז ט.. שבוי שנשבה והניח קמה לקצור ענבים לבצור תמרים לגדוד5בנוסחאותינו לגדור וגודר. אך בכ"י לגדוד וגודד עי' ד"ס, וכן היתה הנוסחה בגמ' שהיתה בידי ריב"ג. זיתים למסוק בי"ד יורדין לנכסיו ומעמידין אפוטרופוס וקוצר ובוצר וגודד5בנוסחאותינו לגדור וגודר. אך בכ"י לגדוד וגודד עי' ד"ס, וכן היתה הנוסחה בגמ' שהיתה בידי ריב"ג. ומוסק ב"מ לט.. פועלין שהיו עודרין בתאנים וגודדין6כך גרסת הערוך. וכן בכ"י ובחי' הריטב"א, ובנוסחאותינו ד במקום ר. בתמרים ובוצרין בענבים ומוסקין בזיתים הרי אלו אוכלים ופטורים שם פט:. עד שיגדוד6כך גרסת הערוך. וכן בכ"י ובחי' הריטב"א, ובנוסחאותינו ד במקום ר. שלשה גדידות ויבצור שלשה בצירות וימסוק ג' מסיקות ב"ב לו:.
— פָעו', *גָּדוּד, ת"ז, לנק' גְּדוּדָה, מ"ר גְּדוּדִים, גְּדוּדוֹת, — א) דקל שגדדוהו, שקטפוהו, שגדדו התמרים ממנו: סוף סוף כל העומד ליגדד כגדוד7כך גרסת הערוך, ובתוספות ב"ב מב: בד"ה שבח, הגרסה ליגדר כגדור, בריש בסוף. ובנוסח' פה לגזוז כגזוז. והענין עסוק בתמרים, וז"ל הגמ': ההוא דאתא לקמיה דרב יוסף אמר להו הבו ליה מתמרי דעל בודיא וכו' אמר ליה דחזייא לבודיה קאמינא סוף סוף כל העומד ליגדד כגדוד דמי. ובעבר': ההוא שבא לפני רב יוסף א"ל תנו לו מהתמרים שעל המחצלת (שתחת הדקל) וכו' אמר לו מה שעתיד להיות נושר על המחצלת אמרתי סוף סוף וכו'. כתוב' נא.. — ובהשאלה. אדם בידים ריקניות, שאין בידו כלום: ואני (יעקב) לא נזם אחד ולא צמיד אחד רבי חנינא אמר גדוד שלחו (יצחק את יעקב) מד"ר בראש' סח. — ב) °מי שיש לו חתך בבשרו: ואתם ראויים להיות נאים ולא גדודים ומקורחים רש"י דבר' יד א.. ועי' גדידה. — ומקור °גְּדוֹד, לִגְדּוֹד: לפי שאנשי הצבא המתפשטים כחמשה או כעשרה לשלול שלל ולבוז בז נקראים גדודים לפי שהם הולכים לגדוד ולשלול מה שתמצא ידם אבר' בדרשי, חותם תכנית, גדוד, ר"ל לחתוך.
— נִפע', *נִגְדַּד, הִגָּדֵד, ליגדד: העומד ליגדד8עי' הערה הקודמת. כגדוד כתוב' נא..
— פִע', *גִּדֵּד, — חתך, כרת, ובהשאלה החריב והשמיד: בא מי שעתיד לגדד משתיהן של אומות העולם מדר" בראש' עא. שמשם הקב"ה יוצא ומגדד משכנותיהם ומשתותיהם של אוה"ע תנחומא, כי תשא יג. בא מי שמגדד נביאי הבעל ונביאי אשרה בראש' ל יא9נשמט שם המפרש מבין הפתקאות שלי. מדרש שכל טוב — הערת פב"י. — ואמר הפיטן: יריעותי גִּדְּדָה, אהלי שדדה, וחרשה ושׂדדה קרוב' א' ר"ה. — ובמשמעה הראשונה: וכן אם גידד שתי כרעים טפח על טפח ר"ש כלי' יח ה. — ובמשמ' עשה גדידות בבשרו: עיקר הלאו ידענו שהוא שלא נגדד עצמנו כ"מ ע"ז יב יד. האיך לוקה המגדד עצמו שם.
— פועֵ', *גּוֹדֵד, — עשה גדידה בבשר: (אם היתה כונת הכתוב בלא תתגודדו לא תעשו גדידות בבשר היה לו לאמר) לא תגודדו10לשון הגמ' שם: האי לא תתגודדו מיבעי ליה לגופיה דאמר רחמנא לא תעשו חבורה על מת וכו'. יבמ' יג:.
— פֻע', °גֻּדַּד, מגודד: שאם היה הכהן מקורח ומגודד אינו ראוי לעבודה רמב"ן דבר' יד א.
— הִתפ', הִתְגּוֹדֵד, — א) עשה בבשרו חתך, בהתפעלות הרגש, sich Einschnitte machen; se faire des incisions; to make incisions in one's own body: בנים אתם ליי' אלהיכם לא תִתְגֹּדְדוּ ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת דבר' יד א. ויקראו (נביאי הבעל) בקול גדול וַיִּתְגֹּדְדוּ כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם מ"א יח כח. באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תִּתְגּוֹדָדִי ירמ' מז ה. שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים וּמִתְגֹּדְדִים שם מא ה. — הִתְגּוֹדֵד לפלוני, עשה לעצמו חתך בבשרו בשביל מות פלוני: ומתו גדולים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם ולא יִתְגֹּדַד ולא יקרח להם ירמ' יו ו. — ב) * נבדל ונפרד חבורות חבורות 11בערב' תַקַדַּד אלקום تَقَدَّد القوم, נפלג ונתחלק העם לסיעות סיעות בדעות מתחלפות.: לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות יבמ' יג:. והתחזקו בדבר זה יותר מדי כדי שלא יתגודדו קהלות ישראל ותעשה תורה כשתי תורות תשו' גאו', JQR XVII, 274.