Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
גָּבַן I °, קל אינו נהוג.
— פֻע', °גֻּבַּן, — היה לו כעין חטטרת, — מְגֻבָּן, בולט, שיש לו כעין חטטרת: ונתעקם (עצם הירך) קצתו העליון כדי שיחצב בכף הירך והוא מגובן אל צד הימני ונבלע ושוקע מן הצד הפנימי (קאנון א א א כז).
— נִתפ', °נִתְגַּבֵּן, — נעשה גִּבֵּן, ר"ל בעל חטטרת: כשיתפשטו (עצלי החזה והרחם) ישפלו באשר ימצאו תחתיהם גשמים רבים וכו' וכשיתרפו יתגבנו כי אז יתראה בליטתם ונגבהו (םרקי משה א).