גָּאַל — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

גָּאַל

גָּאַל 1כמו געל, עי' שם, וכן, בארמ'., פ"י, — כמו גָּעַל, לכלך, עשה לא נקי, ובהשאלה, עשה מכוער: היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה יִגְאָלֻהוּ2ואולי יִגְאָלֵהוּ ופרשו תרגום, רש"י וראב"ע שמשמעתו כמו גֵּאֵל שלקמן, וגם ריב"ג ורד"ק נוטים לזה, אף שאינם פוסלים פרוש מנחם בן סרוק ואחרים שהוא מלשון גאולה. חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום (איוב ג ד-ה).

— נִפע', נִגְאָל, לנק' נִגְאָלָה, — שגאלו ולכלכו אותו: הוי מוראה וְנִגְאָלָה3וכן לפי דעת המפרשים החדשים בישעיהו נט ג, איכה ד יד: נִגְאֲלוּ בדם, ועי' לקמן בהערת נְגֹאַל. העיר היונה (צפנ' ג א).

— פִע', גֵּאֵל, — כמו הקל בחזק הפעולה, טנף, טמא:  ואמרתם במה גֵאַלְנוּךָ באמרכם שלחן יי' נבזה הוא (מלא' א ז).  — ובהוספת א בתחלתו:  פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אֶגְאָלְתִּי4דעת כל הקדמונים כי הוא במקום הִגְאַלְתִּי, כמו אשתוללו. כן ריב"ג הרקמה ז ובשרשים, ראב"ע, רש"י, רד"ק וכו'. וכן גם האחרונים, ואמרו שהוא ע"ד לשון ארמית. אך החכם מוּר (Moore) חוה דעתו כי העקר היה גאלתי ונוסף אח"כ אֵ בתחלת המלים לרמז שאולי הנוסחה האמתית היא אֶגְאָל בעתיד כמו הפעלים האחרים שבפסוק זה: ואֶדרכם ויז וכו'. (ישע' סג ג).  — וכן השתמשו בו הפיטנים: וגופי לא מלבושי אֶגְאַלְתִּי בדם זדוני (רמב"ע, סליח' יוה"כ).

— נְפֹעַל, נְגֹאַל, מ"ר נְגֹאֲלוּ, — שגאלו אותו:  כי כפיכם נְגֹאֲלוּ5נתחבטו כבר המדקדקים הקדמונים והחדשים בדקדוק מלה זו הזרה בצורתה, ואמר ריב"ג בהשרשים וז"ל: והוא בנין זר ומציאתו מעטה מפני שנכנס בו לשון הנפעל על מה שלא נזכר פועלו ומעט שימצא כמוהו. ע"כ. ראב"ע: נגואלו מלה מרכבת מבנין נפעל ובנין שלא נקרא שם פועלו. ע"כ. וכמו"כ רד"ק: ומלת נגֹאֲלוּ בדם הורכבה משני טורים מהטור הזה (נפעל) ומהטור הרביעי (פֻעל) ועשו כן כי כן יתכן במלה סבת שני הטורים, סבת הטור הזה שנגואלו בדם מעצתם מבלתי פועל זולתם וסבת הטור הרביעי שיתכן שגֵאלו אותם אויביהם בדם (מכלול דה"פ). וכן קצת החדשים. אבל האחרונים שבחדשים חולקים על אפשרות הרכבה זו, ומבקשים סבות אחרות לצורה זרה זו. שד"ל סובר כי עשו נקוד זה כדי להבדיל בין נגאלו זה ובין נגאלו במשמ' פדיון. אבל זה אינו נכון, כי מדוע עשו שנוי זה רק בצורה זו ולא בהצורות היתרות, בקל וכדומה? .Bö אומר, כי בפעוּל עצוב ונוּגה נקדו את הנפעל כמו הפעל. Olsh סובר שאולי הוא פעול לעבר פועֵל, וכבר הכשיר זאת ריב"ג ואמר: ואלו היינו מוצאים גואל פועל חולף לא היה נמנע שהיה נגֹאלו ממנו, אלא שבא ג"כ על דרך המלות הזרות. Stade דוחה כל השערות הללו ופוסל פשוט את הנקוד נגאלו. אך זה קצת קשה, כיון שבא בשני מקומות כך. והנה היותר נראית היא: דעת Kö, שבנקוד מרכב זה רצו המנקדים לרמוז כי במקום הנפעל נִגְאֲלו אפשר עוד לאמר גֹאַלוּ. מפני שבימים ההם כבר הכריע בנין פֻעל בפעל זה את הכף, כמו שנראה מהפֻעלים שהובאו בפנים. והסכים לזה גם Kousrsch ואולם גם לפי סברה זו עוד הקושיה במקומה עומדת: מדוע לא רמזו כזאת המנקדים בהנפעל נגאלה בצפניה? ואעפ"י שאין כמעט חבר לצורה זו בעברית, מ"מ אפשר שצריך בכל זאת לקבל צורה זו בתור צורה אמתית של הלשון, שהיתה בו גם בחיי הלשון אולי בזמן קדום וכמו קצת הכפולים כמו נגֹלּוּ ואחר כן נעזבה צורה זו בכלל, ואולם המקונן השתמש אולי בצורה עתיקה זו לחזק את הרשם. עכ"פ אין אנו רשאים לפסל צורה זו בנפעל, לפחות בפעלים שע"פ שלהם אות גרונית, ביחוד אלף. בדם ואצבעותיכם בעון (ישע' נט ג).  נעו עורים בחוצות נְגֹאֲלוּ5נתחבטו כבר המדקדקים הקדמונים והחדשים בדקדוק מלה זו הזרה בצורתה, ואמר ריב"ג בהשרשים וז"ל: והוא בנין זר ומציאתו מעטה מפני שנכנס בו לשון הנפעל על מה שלא נזכר פועלו ומעט שימצא כמוהו. ע"כ. ראב"ע: נגואלו מלה מרכבת מבנין נפעל ובנין שלא נקרא שם פועלו. ע"כ. וכמו"כ רד"ק: ומלת נגֹאֲלוּ בדם הורכבה משני טורים מהטור הזה (נפעל) ומהטור הרביעי (פֻעל) ועשו כן כי כן יתכן במלה סבת שני הטורים, סבת הטור הזה שנגואלו בדם מעצתם מבלתי פועל זולתם וסבת הטור הרביעי שיתכן שגֵאלו אותם אויביהם בדם (מכלול דה"פ). וכן קצת החדשים. אבל האחרונים שבחדשים חולקים על אפשרות הרכבה זו, ומבקשים סבות אחרות לצורה זרה זו. שד"ל סובר כי עשו נקוד זה כדי להבדיל בין נגאלו זה ובין נגאלו במשמ' פדיון. אבל זה אינו נכון, כי מדוע עשו שנוי זה רק בצורה זו ולא בהצורות היתרות, בקל וכדומה? .Bö אומר, כי בפעוּל עצוב ונוּגה נקדו את הנפעל כמו הפעל. Olsh סובר שאולי הוא פעול לעבר פועֵל, וכבר הכשיר זאת ריב"ג ואמר: ואלו היינו מוצאים גואל פועל חולף לא היה נמנע שהיה נגֹאלו ממנו, אלא שבא ג"כ על דרך המלות הזרות. Stade דוחה כל השערות הללו ופוסל פשוט את הנקוד נגאלו. אך זה קצת קשה, כיון שבא בשני מקומות כך. והנה היותר נראית היא: דעת Kö, שבנקוד מרכב זה רצו המנקדים לרמוז כי במקום הנפעל נִגְאֲלו אפשר עוד לאמר גֹאַלוּ. מפני שבימים ההם כבר הכריע בנין פֻעל בפעל זה את הכף, כמו שנראה מהפֻעלים שהובאו בפנים. והסכים לזה גם Kousrsch ואולם גם לפי סברה זו עוד הקושיה במקומה עומדת: מדוע לא רמזו כזאת המנקדים בהנפעל נגאלה בצפניה? ואעפ"י שאין כמעט חבר לצורה זו בעברית, מ"מ אפשר שצריך בכל זאת לקבל צורה זו בתור צורה אמתית של הלשון, שהיתה בו גם בחיי הלשון אולי בזמן קדום וכמו קצת הכפולים כמו נגֹלּוּ ואחר כן נעזבה צורה זו בכלל, ואולם המקונן השתמש אולי בצורה עתיקה זו לחזק את הרשם. עכ"פ אין אנו רשאים לפסל צורה זו בנפעל, לפחות בפעלים שע"פ שלהם אות גרונית, ביחוד אלף. בדם (איכה ד יד).

— פוע', גֹּאַל, עת' עם ו המהפך וַיְגֹאַל, בינ' מְגֹאָל, — כמו נְגֹאַל:  מגישים על מזבחי לחם מְגֹאָל (מלא' א ז).  ואתם מחללים אותו (את שם ה') באמרכם שלחן יי' מְגֹאָל הוא (שם יב).  — ובהשאלה עם מִן, נפסל:   אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו וַיְגֹאֲלוּ מִן הכהנה (עזר' ב סב,  נחמ' ד סז).

—  התפ', הִתְגָּאֵל, —  טמא את עצמו:  וישם דניאל על לבו אשר לא יִתְגָּאַל בפתבג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יִתְגָּאָל (דני' א ח).  —  ואמר המליץ:  פן ישאר הגוף מטונף ומתגאל, חיל בלע ויקיאנו ומבטנו יורישנו אל  (אגר' לשון הזהב לר"י חריזי).

— הִפע', °הִגְאִיל, הִגְאַלְתִּי6עי' הערה לאֶגְאַלְתִּי., — כמו גַּאַלְִתִּי:  עקרו הגאלתי (ריב"ג, הרקמה ז וסה"ש).   משפטו הִגְאַלְתִּי (רד"ק סה"ש).

Ben-Yehuda Abbreviations