Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
גַּף I * 1באשור' גַפֻ. בארמ' גדנפא. —, ש"ז, כנ' גַּפָּהּ, מ"ז גַּפַּיִם, — א) חלק העצמי והבשרי של הכנפים, שהנוצות תחובות בו, כמו אגף: שיבש גפה (של היונה) ושנסמית עינה ושנקטעה רגלה (זבח' ז ה). נשתברו גפיה נשתברו רגליה נמרטו כנפיה (חול' ג ד). בעוף אפילו לא כישכשה אלא בראש גפה ובראש זנבה (תוספתא שם ב יב). שמוטת גף בעוף (גמ' שם נז.). ועוף אפילו לא רפרף אלא גפו2בס"א עינו, וכן בערוך. — ולא כשכש אלא זנבו ה"ז פירכוס (שם לח:). כיצד מולקין חטאת העוף אוחז גפיו בשתי אצבעות ושתי רגלים בשתי אצבעות ומותח צוארה על רוחב גודלו ומולקה (זבח' סד:). ובהשאלה, החלק העליון של הזרוע, המחבר לבית השחי: האשה שהיא מקשה לילד והוציאוה מבית לבית וכו' בזמן שהיא ניטלת בגפיים (אהל' ז ד). — ב) בכלי, כעין אֹזן מחֻברת לכלי ונעה, bewegl. Henkel; anse mobile; mov. handle : סרידה שהיא נתונה עפ"י התנור ושוקעת לתוכו ואין לה גפיים3פרש הערוך: אזנים של כלי וי"א לולאות. ע"כ. והרמב"ם פרש: זר שאין לה בית קבול . אבל כבר העיר הר"ש, כי מהתוספתא נראה בפרוש כי גפיים הם אזני הכלי. ואעפ"י שלא מצאתי מקום זה בתוספתא, ובדברי קוה' שכתב כי כונתו של הר"ש היא לשני המקומות בתוספתא שמובאים בפנים, אין ממש מפני שבאלה המקומות אין שום דבר מכריח משמעת אזן לגפים, וכן אין להכריח זאת מהתוספתא שם ו ו, מ"מ יש לסמוך על פרושו של הערוך בפרט במשמעה מיוחדה לאזן מחוברת ונעה, דומה לגף העוף. — (כלים ח ג). עשה לה גפיים כל שהן טמאה רבי שמעון אומר אם אינה יכולה להנטל בגפיים טהורה (שם יז ג). סרוד של חייטין יש לו גפיים טמא אין לו גפיים טהור (תוספתא כל' ב"מ י ה). סרוד של צפורה אם יש לו גפים טמא אין לו גפים טהור (שם ה ה). — ג) גַּף הנהר, החוף, השפה שלו, Ufer; bord; bank: המעלה שק מלא פרות ונתנו על גף4כך גרסת רה"ג והערוך גיף, ובנוסח' גב. הנהר (מכשי' א ד). כשהיו (ישראל) חונין היתה הבאר מעלה על גפה מיני בשמים (ילמדנו, הובא בערוך).