Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
גַּי 1בערב' גַ'ו, גִ'וַא جو جِوا, בקעה, רחבה, מן ג'וּ جُو במשמ' בפנים. והעקר, לפי דעת רוב חכמי הלשון, הוא גיא, ונשמטה האלף אחרי כן., ש"נ, סמי' גֵּי, (מ"ר אינו נהוג מזה כי אם מן גַּיִא) — רֶוח צר בין שני הרים, Tal; vallée; valley: ויקבר אתו בגּי בארץ מואב מול בית פעור (דבר' לד ו). ויגשו (היהודים) ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי וְהַגַּי בינו ובין העי (יהוש' ח יא). ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לַגַּי אבניה ויסדיה אגלה (מיכה א ו). — וסמי': והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על גֵּי הצבעים המדברה (ש"א יג יח). כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יי' צבאות בְּגֵי חזיון (ישע' כב ה).