Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
גֵּד 1משקל חֵץ, לֵב, זֵק. בארמ' גידא. ות"י מרה כלענה מרירי היך גידי. בסור' גודדא, לענה, ובכלל דבר מר. ור"ח וריב"ג מפרשים גד גידים חנטל حنطل בערבית., ש"ז, מ"ר גִּדִּים, — צמח בר, חריף, מין לענה, Wermut; vermout; wormwood: דברים שקשין לאדם כגידין2ואמר ר"נ: הדלת דגוש והוא לענה. שבת פז.. וכיון שהיה (המן) יורד בנחלין היו אומות העולם באין לשתות ממנו והוא נעשה בפיהם גד ולענה תנחו' בובר, בשלח כ. אומות העולם לא היו יכולין לטעום ממנו שהיה בפיהם כגידין שם כב.