Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
גִּרְגֵּר I *, פ"י, — א) קטף גרגר גרגר מהאילן: האומר לחבירו הילך איסר זה וכו' באשכול שאבור לי מגרגר ואוכל מעשר' ב ו. מגרגר באשכול ופורט ברימון וסופת באבטיח שם ג ט. — ב) גִּרְגֵּר את הזיתים, הניחן בשמש למען יתבשלו יפה יפה: הזית הראשון מגרגרו1ושאלו בגמרה שם: מגרגרו תנן או מגלגלו, והכריעו שהוא כמו מגלגלו. ופרש רש"י מגרגרו לוקט גרגר גרגר. וזה דחוק. ורמב"ם בפרוש המשנ' לטהרות פרש עושה גרעינין, וגם זה אינו בדיוק. והעקר כמו הערוך: עוזבו עד שיתבשל יפה. וסמך לכך מערב' ההמונית גֹרגֹר جُرْجُر, זיתים גמולים ומבושלים הרבה. בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל וכו' הזית השני מגרגרו בראש הגג וכותש ונותן לתוך הסל מנח' ח ד. הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכונסו לתוך הבד ספרא אמור רי. המניח זיתיו בגג לגרגרם טהר' ט ו.
— פֻע', °גֻּרְגַּר, — שגרגרו את הזיתים בשמש: צפיתי אם אינו שמן זית זך מגורגר, הלא משלשה זיתים שמן המאור ניגר הקד' שמן המאור, בסוף שו"ת חות יאיר.