Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
גְּבִיָּיה °, ש"נ, — א) שה"פ מן גָּבָה: יש לה (להאשה) ממון אצל אדם הלואה או פקדון או שטר ומתה אינו יורשה בעל מה טעם שמחוסרין גבייה (הלכ' פסוק' רב יהודאי גאון יא). קבלו עליהם שתי הכתות הללו וכו' לדון בעניין גביית כתובתה ונדוניתה וכו' ולעניין גביית הנדוניא על פי התקנה וכו' שגם בזה הסכימו מתקני התקנה שכל זמן שיטילו תנאי בגביית הכתובה הכל לפי תנאם (שו"ת תמת ישרים קעב). — ב) מה שגובים, המס המוטל: על דבר שבתי שסרב לתת לממוני הקהל הגבייה שלו שהטילו עליו (שו"ת בני בנימין רפו). — °גביית עדות עי' עֵדוּת.