Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
בָּצַר II 1בארמ' וסור' בְצַר, כך דעת רוב חוקרי הלשון החדשים., פ"י, — בצר אותו, את רוחו, המעיטו, החלישו, vermindern; amoindrir; enfeeble: כל סביביו יבילו שי למורא יִבְצֹר 2פ' ריב"ג יגדילנה וירוממנה. אך אין זה מתישב היטב לפי הענין. ורש"י פירש ימעט, ובמשמעה זו השתמש הרמב"ם, וכן הסכמת רוב החדשים. רוח נגידים נורא למלכי ארץ (תהל' עו יג). — ואמר המשורר: אהי פדיון לנוטעי הזמורה וכופר לאיש יזמור ויבצור, ותחת דבר אשר ידרוך ורוח נגידים בו בעת יחלוש ויבצור (רמב"ע, תרשיש ב לו).