Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
בָּזָךְ *1במשנ' מנֻק' נדפ' אמש"ד בֶּזֶךְ., – כמו בָּזִיךְ: והבזך היה בתוכו (בתוך הכף שהיה דומה לתרקב גדול של זהב שהיה מחזיק שלשת קבין) מלא וגדוש קטורת (תמיד ה ד). מי שזכה בקטורת היה נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו (שם ו ג). והמחתה ביד אחד והבזך ביד אחד וכף וכסויה ביד אחד (שם ז ב). בקרביים הנתונים בבזך (גמ' שם לא:). אוחז (הכהן) את הבזך בראשי אצבעותיו וי"א בשיניו (יומא מט:). וידה של בזך כלפי בין זרועותיו (רש"י שם). וכל דבר שאדם רוצה לערב יפה יפה מהפכו באצבע או בבזך (רש"י שמות ל לה). – וכלי קבול השמן במנורה: נר האמצעי (של המנורה) עשוי כמין בזך לצוק השמן לתוכו (שם כה לא).