Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
בַּר III 1בערב' בֹר بُرّ חטה, דגן., בָּר, ש"נ, — שם כללי למיני הדגן, לחטה וכדומה, בפרט כשנדוש, Getreide; blé; corn : ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו-בָר תחת יד פרעה (בראש' מא לה). ויצבר יוסף בָּר כחול הים הרבה מאד (שם מט). וימלאו את כליהם בָּר (שם מב כה). יען בושסכם על דל ומשאת בַּר תקחו ממנו (עמו' ה יא). מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בָּר (שם ח ה). ומפל בַּר נשביר (שם ו). ומלאו הגרנות בָּר והשיקו היקבים תרוש ויצהר (יוא' ב כד). מנע בָּר יקבהו לאום וברכה לראש משביר (משלי יא כו). יהי פסת בּר2י"מ במשמ' בֹר, צדק (ריב"ג). בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו (תהל' עב יו). — ובהרחבה גם להקה בשדה: לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בָר שם סה יד. — ומשל, מה לתבן את הַבָּר, מה לפסלת עם גוף האכל, מה לדבר גרוע עם דבר חשוב: הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הַבָּר נאם יי' (ירמ' כג כח).