Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
בַּר מִינַן °, בארמ' חוץ ממנו, — א) דבור ישתמשו בו כעין סגולה, במשמ' לא עליכם, לא עלינו: ואם בר מינן אמות תהא מיתתי כפרה על כל חטאתי (מעב' יבק, ודוי). — ב) °כנוי למת: זה המנהג ראיתי שכל אבל קודם ששלמו שבעת ימי אבלו יוצא לחוץ בלוית מת אחר אם ימות לבר מינן קרובו ואחר כך חוזר ויושב באבילותו בביתו (שבלי הלקט, שמח' לז) (במקור נדפס "הקלט" - הערת פב"י). פעם אחת היה בר מינן בעוה"ר בערב פסח ואמה"ש שאסורים כל העם לסעוד עד שהוציאו את המת לבית הקברות (מהרי"ל, בדיק' חמץ).