Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
בַּלַּע כְּבַלַּע, – רגע אחד, זמן בכדי לבלע איזה דבר: ולא יבאו לראות כּבלּע1ת"א ולא יעליון למחזי כד מכסן ית מני קודשא. ע"כ. וכן מנחם: כבלע את הקדש ענין כסות. וכן ריב"ג, וכן רש"י: כבלע את הקודש לתוך נרתק שלו וכו' ובלוע שלו הוא כסויו. ע"כ. והביא גם ראב"ע פרוש זה וכן רד"ק. ויש מפרשים מלשון ב. בלע במשמ' השחתה, ור"ל כשסותרין את ההיכל (רשב"ם ואחרים) אך השבעים תרגמו ἐξάπινα כהרף עין, ור"ל כדי בליעה, כמו עד בלעי רקי, ובמשמעה זו פרשו רוב החדשים. את הקדש (במד' ד כ), לאמר אפילו לרגע אחד.