בַּיְשָׁן — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

בַּיְשָׁן

בַּיְשָׁן *, ש"ז, לנק' בַּיְשָׁנִית, מ"ר בַּיְשָׁנִים, – מי שדרכו להתביש  schamhaft; honteux; bashful:  אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד ולא הביישן1במדב"מ הבישן. ובנוסח' אחרות הבוישן, עי' בוישן. למד (אב' ב ה). העניים והביישנים ושפלי הרוח (מס' ד"א ב). סימן יפה באדם שהוא ביישן (נדר' כ.). ג' סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים (יבמ' עט.). זה סימן לביישן שאינו חוטא (מד"ר במדב' ח). זאת העזה ומצחה לא בישן לב לה לדעת רק חדת לשן (זולת לשב' בראש', אחשבה לדעת). סמן טוב באדם שהוא בישן ורוחו נשברה שכל מי שהוא ענו עמו שכינה שורה (קרוב' א' שבוע', וכל העם). כל מי שהוא ביישן בכל דרכיו זולתי בלמוד מורה עליו שהוא ירא השם ושעמדו רגלי אבותיו על הר סיני (מנוה"מ, שלז). וביישן היינו שמתבייש על כל דבר ודבר (יין לבנון, פי' על אבות ב ז).  – ולנק': כי אין ראוי לאמת שתהיה בישנית ולא פחדנית מלקרוא האנשים ומללמדם (מלמד התלמי', יעקב אנטולי, ואתחנן).

Ben-Yehuda Abbreviations