Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
בְּעוּלָה ש"נ, מ"ר בְּעוּלות, – א) אשה שיש לה בַּעַל Verheiratete; mariée; married: רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בְעוּלָה (ישע' נד א). לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בְּעוּלָה (שם סב ד). – ואמר בן סירא: עם בְּעֻלָה אל תטעם ואל תסב1אולי תסבא. עמה שכר (ב"ס גני' ט ט). – ומ"ר: על הבעולות הן חייבין ואינן חייבין על הארוסות (ירוש' קדוש' א נח ב). – ב) בנגוד לבתולה, אשה שנבעלה: כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה (כתוב' יב.). נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה (סנהד' כו:).