Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
אוֹמֵן 2מן אמן, אֹמֵן, ש"ז, לנק' אוֹמֶנֶת, אֹמֶנֶת, מ"ר אוֹמְנִים, אֹמְנִים, אוֹמְנוֹת, אֹמְנוֹת, - מי שאֹמֵן את הילד, מגדל ומרבה אותו,Erzieher; éducateur; educator: האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא הָאֹמֵן את הינק (במד' יא יב). ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לְאֹמֶנֶת (רות ד יו). וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש וכו' ותשאהו אֹמַנְתּוֹ ותנס (ש"ב ד ד). וישלח (יהוא) שמרון אל שרי יזרעאל הזקנים ואל האֹמְנִים (מ"ב י א). והיו מלכים אֹמְנַיִךְ ושרותיהם מיניקתיך (ישע' מט כג). - ובפזמון: לו אהיה יונק ואתה אומני ידד שנת עיני, א"מ עראקי).