Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
אֻמְנָם 1מן אֻמן, הצורה הקדומה שנשתנתה אח"כ לאֹמן, ונשארה עוד תנועת הקבֻץ במלת הטעם, ונשתנתה אחרי כן בזמן מאוחר לתנועת ָ קמץ חטוף., כמו אָמְנָם, בפרט לשאלה עם אף: האף אֻמְנָם, ועם הַ הַאֻמְנָם, ר"ל האם באמת, ist es wirklich?; est-ce que vraiment?; is it true?: האף אֻמְנָם אלד ואני זקנתי (ברא' יח יג). הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האֻמְנָם לא אוכל כבדך (במד' כב לז). כי הַאֻמְנָם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה (מ"א ח כז).