Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
אֻכָּף * 4משקל סֻלָּם. בערבית אִכָּאף, וכַאף إِکَاف, وُکَاف. בסורית אוכָפָא, ותרגם בר עלי בערב' אלאכאף אלוכאף. וכבר אמר ס' פרנקל כי מלה זו באה לערב' דרך לשון הארמ', כי אין בשרש אכף וכף בערב' משמעה שיסתעף ממנה השם אכאף להמרדעת של החמור., ש"ז, מ"ר אֻכָּפוֹת, אֻכָּפִים — סרג של חמור או גמל, Packsattel; bât; packsadle: האוכף שנקרע (כלי' כג א). אוכף של נאקה (שם שם ב). יוצא חמור באוכף בזמן שקשור בו (תוספתא שבת ד ב). חמור וכליו אני מוכר לך מכר את המרדעת ואת האוכף ואת השלוף (שם ב"ב ד ב). חמור (מחזירין אותו) בסימני האוכף (ב"מ כז.). — ומ"ר: שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בגמלין באוכפות בעביטין (עירו' יה:). סתם קרדום עשוי כמין כלי אומנות שעושים בו אוכפות וסרגות (רש"י ביצה לא.). — ומשל: חברך קראך חמור חבוש אֻכָּף על גבך (בארמי' ב"ק צ"ב:). — המשל אומר: מי שאינו יכול להכות החמור מכה האוכף (יהושע אבן שעיב).