Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
אֹטֶם * 1בער' אֹטם أُطُم מבצר. אֹטאַם עצירת השתן أُطَام., ש"ז, כנוי אֹטְמו, מ"ר אֹטְמִים, — א) בנין אטום, לא חלול בפנים, תושבת לכתלי הבנין, Unterbau; soubassement; substructure: ההיכל מאה על מאה על רום מאה האוטם שש אמות וגובהו מ' אמה (מדו' ד ו). — ב) רגלי הכפה: וכבש היו עושים מהר הבית להר המשחה כיפין ע"ג כיפין וכיפה כנגד האוטם (פרה ג ו). — ג) דבר האוטם: טומאה בין הקורות וכו' רואין את הטומאה כאילו היא אוטם (אהלות ו ה). — ובהשאלה אֹטם הלב: ערלת לבבכם אוטם לבבכם (רש"י דבר' יז ט). — ד) אֹטֶם בריאה, כמו אָטוּם בריאה, עי' ערך אטום. — ה) °פקק שאוטמים בו הבקבוק, Pfropf, Stöpsel; bouchon; cork: אך כל משקה עתיק ישן אוֹטמוֹ יכה יעלה עשן (אד"מ, שש"ק א, על בית מסחרו).