Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
אָרַב 2כבר נזכר למעלה כי בערב' קרוב לזה אַרַב, וַרב. ולמושג האָרב השתמשה לשון ערב' בשרש רצד رَصَد, שישנו גם בעבר', וגם בשרש רקב رَقَب. והנה חלוף ק במקום א בשתי הלשונ' מצוי מאד, ולכן רקב הערבי הוא הוא ראב או ארב העברי., פעו"י, עת' אֶאֳרֹב, תֶּאֳרֹב, תֶּאֳרְבִי, נֶאֳרֹב, נֶאֳרְבָה, יֶאֶרְבוּ, עם אֶל, לְ, על אחריו, — שמר והמתין לאחד ממקום נסתר למען התנפל עליו פתאם, lauern; guetter; lie in wait : וכי יהיה איש שנא לרעהו וְאָרַב לו וקם עליו והכהו (דבר' יט יא). אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי אָרַבְתִּי (איוב לא ט). לכו וַאֲרַבְתֶּם בכרמים וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו (שופט' כא כ-כא). קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר אָרְבוּ לנו (איכה ד יט). ויסבו (אנשי עזה) וַיֶּאֶרְבוּ לו כל הלילה בשער העיר (שופט' יו ב). כי הנה אָרְבוּ לנפשי יגורו עלי עזים (תהל' נט ד). אל תֶּאֳרֹב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו (משלי כד יה). יֶאֳרֹב (הרשע) במסתר באריה בסכה יֶאֳרֹב לחטוף עני (תהל' י ט). פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תֶאֳרֹב (האשה הזרה) והחזיקה בו ונשקה לו (משלי ז יב-יג). אם יאמרו לכה אתנו נֶאֳרְבָה לדם (שם א יא). אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יֶאֳרֹבוּ איש את אחיהו יצודו חרם (מיכ' ז ב). ויקם אבימלך וכל העם אשר עמו לילה וַיֶּאֶרְבוּ על שכם (שופט' ט לד). ראו אתם אֹרְבִים לעיר מאחרי העיר (יהוש' ח ד). — ומקור: דברי רשעים אֳרֶב דם (משלי יב ו). — וצווי: קום לילה אתה והעם אשר אתך וֶאֳרֹב בשדה (שופט' ט לב).
— פִע' אֵרַב3ריב"ג במשתלחק: ובעקרו היה בנין כבד ארב ארבתי כמו קרב קרבתי, יארב מארב. ע"כ. וכן רד"ק: או יהיה (המלה וַיָּרֶב) מהדגש ומשפטו וַיּאֳרָב (מכלול פעל ארב)., אֵרַבְתִי, יְאֶרָב — כמו אָרַב בחזק' הפע', ומזה מארב, עי' במקומו.
— הפ', הֶאֳרִיב, — כמו בקל4ואפשר שיהיה מבנין כבד אחר והוא האריב וכו' ויארב יוד בפתח ואלף בשבא ופתח כמו ויאמן העם (ריב"ג משתלחק). משפטו (של וַיֶּרָב) וַיַּאֲרָב בנחל (מכלול)..