אָנַק — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

אָנַק

אָנַק פ"ע, – הוציא הנשימה בקול אנחה חזקה, בפרט החלל, הנפצע,   stöhnen; gémir; groan: לכן הנה ימים באים נאם ה' ופקדתי על פסיליה ובכל הארץ יֶאֱנֹק חלל (ירמ' נא נב). הלא מקול מפלתך בֶּאֱנֹק1יש ספרים בֶּאְנֹק, האלף בשוא לבדו (מנחת שי במקומו). חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים (יחזק' כו יה).

– נִפע', נֶאֱנַק, -נָק, -נָקִים, מקור הֵאָנֵק, עת' אֵאָנֵק, – החזיר הנשימה עמוק, עם עַל של הדבר, נֶאֱנַק על דבר: והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים וְהַנֶּאֱנָקִים על כל התועבות הנעשות בתוכה (יחזק' ט ד). הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולא תבוא דמעתך הֵאָנֵק2ריב"ג שרשים: האנק ושתוק. רש"י: התמקמק בתוגה. ורד"ק: מֵהאנק דום, כאילו אמר מצעוק דום. דֹם מתים אבל3יש מסרסים אבל מתים. לא תעשה (שם כד יו=יז). – והשתמשו הסופרים בשתי המלים האלה במשמ' נשתק על כרחו מפני צער: ולא יכול אמנון לכלות דבריו כי נֶאֱנַק דֹם (מפו, אה"צ).

Ben-Yehuda Abbreviations