אָיַב — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

אָיַב

אָיַב 1באשורית אַיבו ר"ל אויב. פ"י, עתיד אֶאֱיַב, צווי אֲיַב, – אָיַב את פלוני, היה לו לאויב, התנהג עמו כעם אויב, jem. befeinden; être ennemi de qqn.; be enemy to: אם שמע תשמע בקלי ועשית כל אשר אדבר וְאָיַבְתִּי את איביך וצרתי את צרריך (שמות כג כב).  ויהי שאול אֹיֵב את דוד כל הימים (ש"א יח כט). – וקרא המשורר: יונה איך תדמי כי אֲיַבְתִּיךְ (ר"י ב' סכות, קרוב' ארגיל).   – ואמר המשורר: אֲיַב דודים אשר טובם כחדק וישר שבכלם ממסוכה (ר"מ בן עזרא, תרשיש ו).

– ועת' לא יֶאֳיֹב (מוס' השכ', ורשא תרצה).  ויאייבך (משא גי חזיון מרב בנימין, מא).

– נפע' נֶאֱיַב, יאָיֵב: הלבעבור זאת יֵאָיֵב האוהב וחוק המוסר להשיב לשואלו דבר יופר (ש' בלוך, אוצה"ס ד).

– פע' אִיֵּב: חיבני וְאִיְּבַנִי2כך נקוֹד בסדור עבוד' ישראל ואעפ"י שאפשר לאמר גם אָיְבַנִי בקל, מ"מ אולי באמת רצה הפיטן אִיְבֵנִּי כדי לזווגו עם חִיְבַנִּי. אזי בירח תמוז (סליחו' י"ז תמוז, אמרר בבכי).

Ben-Yehuda Abbreviations